תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ונמצאת במגמת עלייה מתמדת. פעמים רבות, הורים מבוגרים אשר אינם יכולים עוד לדאוג לעצמם, נאלצים להתמודד עם דילמה אמיתית, האם לעבור לבית אבות או להפוך לנטל על הילדים והמשפחה הקרובה?
מתי הגיע הזמן לעבור לבית אבות?
טיפול בהורה קשיש דורש הרבה מאוד זמן, דבר אשר יכול להשפיע בצורה ישירה על תפקוד המשפחה הגרעינית, הילדים ומשפחותיהם. לעיתים קרובות, ניתן לראות כי הילדים עושים את מירב המאמצים על מנת להשאיר את ההורים הקשישים בבית, אך כמובן שיש לכך מחיר אישי כבד (זמן, קושי נפשי וכדומה).
במקרים בהם הילדים לא יכולים לטפל בהורה הקשיש 24/7 מסביב לשעון, מומלץ להתחיל ולבדוק בתי אבות אשר עונים לדרישות הרפואיות ונמצאים בקרבה למקום המגורים של רוב או אחד הילדים. כמו כן, מומלץ לשתף את הקשיש בבחירה ולהשאיר סוג של אופציה לחזור הביתה.
באופן כללי, ישנם מספר סימנים אשר מעידים על הצורך לעבור לבית אבות:
- ירידה תפקודית – קשישים אשר סובלים מירידה משמעותית בתפקוד, חוסר עצמאיות, קושי בהליכה או שליטה בסוגרים.
- היגיינה אישית – קשישים אשר סובלים מחוסר בהיגיינה אישית, זקוקים לעזרה תמידית ברחצה ולבוש.
- ירידה קוגניטיבית – קשישים אשר אינם מצליחים להתמצא במרחב, שוכחים לבצע מטלות ומשימות יומיומיות פשוטות. לצערנו, ישנם קשישים רבים אשר סובלים מתשישות נפשית אשר גורמת להם לשכוח אנשים, פרטים ומקומות שבהם הם ביקרו עשרות ומאות פעמים בעבר.
- סכנת חיים– קשישים אשר נתונים לסכנת חיים תמידית בעקבות מחלות כרוניות, מחלות לב וכלי דם. קשישים אשר עלולים לסבול מהתקפים פתאומיים (אפילפסיה, אסטמה, נפילות וכדומה) וחייבים להיות בקרבת צוות רפואי אשר יוכל להעניק סיוע בזמן אמת.
- בדידות – קשישים אשר סובלים מבדידות ומחפשים קשרים חברתיים. לצערנו, לפי מחקרים אחרונים כ – 40% מהקשישים מעל גיל 65 חווים בדידות בצורה משמעותית בחייהם.
לסיכום, מעבר לבית אבות היא אחת הדילמות הקשות עמן נאלצות להתמודד אלפי משפחות בישראל. במקרים בהם המעבר מאולץ כתוצאה ממחלקה, תפקוד או ירידה קוגניטיבית, חשוב לעבור אותו ביחד עם הקשיש כך שהמעבר וההתאקלמות של הקשיש תהיה מהירה, חלקה ונטולת מהמורות.