בשנים האחרונות הולכת וגוברת בקרב הרפואה הקונבנציונלית המודעות לתסמונת הפיברומיאלגיה אשר פוגעת בתפקוד של כ – 3%-4% מאוכלוסיית הגיל השלישי. פעמים רבות, אבחון התסמונת הוא לא קשה במיוחד, אך דורש שלילה של מחלות אחרות, אשר עלולות לגרום לסימפטומים דומים בקרב החולים.
במאמר זה אציג לך מהי תסמונת הפיברומיאלגיה, איך ניתן לאבחן אותה בהצלחה ומהו הטיפול המומלץ לחולים אשר אובחנו כסובלים מהתסמונת.
מהי תסמונת הפיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה או בעברית, דאבת השרירים, היא תסמונת אשר משפיעה בצורה ישירה על שרירי הגוף. לעיתים קרובות, החולים בתסמונת מדווחים על כאבי שרירים מופשטים, תשישות, עייפות כרונית והפרעות שינה.
תסמונת הפיברומיאלגיה תוקפת בעיקר נשים (כ- 90% מהחולים) והיא אינה מדבקת או פרוגרסיבית (מתגברת עם השנים). נכון להיום, הגורם לתסמונת אינה ברור לרפואה הקונבנציונלית אך ניתן לראות כי ישנו קשר גנטי בין החולים (קרובים מדרגה ראשונה), טריגרים פיזיים (חבלות גופניות, זיהומים וכדומה) ולחצים נפשיים אשר משפיעים בצורה ישירה על התגברות המחלה בקרב החולים.
איך לאבחן פיברומיאלגיה בהצלחה?
באופן כללי, אבחון תסמונת הפיברומיאלגיה אינו קשה במיוחד. עם זאת, פעמים רבות הסימפטומים דומים מאוד למחלות אחרות כך שהרופא המטפל נדרש לשלול מחלות רבות אחרות בשלבי האבחון על ידי שימוש בבדיקות דם, צילומים וכדומה.
כיוון שנכון להיום אין בדיקת מעבדה או הדמיה לאבחון התסמונת, האבחנה מבוססת ותלויה ברופא המטפל, הסיפור הקליני של המטופל והממצאים הגופניים שעומדים לרשותו של הרופא המטפל.
איך לטפל בפיברומיאלגיה?
לעיתים קרובות, טיפול בפיברומיאלגיה מתבצע על ידי שילוב של טיפול תרופתי ושינוי התנהגותי מצד המטופל.
הטיפול התרופתי בפיברומיאלגיה מבוסס על שילוב של דולוקסטין (DULOXETINE) ופרגאבאלין (PREGABALIN). תרופות אלה משפיעות על מערכת העצבים והוכחו כיעילות בהקלת כאבי התסמונת. במקביל, המטופל נדרש לבצע שינוי התנהגותי, להקפיד על תזונה נכונה ופעילות גופנית אשר תומכת במערכת השרירים, הגמישות והלב של המטופל.
לסיכום, אבחון תסמונת הפיברומיאלגיה אינו קשה במיוחד אך דורש מומחיות, ידע וניסיון מצד הרופא המטפל. לעיתים קרובות, שילוב של טיפול תרופתי ושינוי התנהגותי מצד המטופל יכול להוביל להקלה משמעותית בכאב, רמות העייפות והתשישות של המטופל.